לימודי משפטים
מבנה מערכת המשפט בישראל
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, בעלת שיטת משפט עצמאית וייחודית, המושפעת מהשלטון התורכי והבריטי אשר היו בה. ייחוד נוסף של מערכת המשפט בישראל הוא מתן מעמד מיוחד למשפט עברי, כמו גם לשיטות משפט דתיות אחרות, ובפרט בתחום המשפחה. חשוב לציין שמדינת ישראל הינה חברה בקהילה הבין לאומית ובארגון האומות המאוחדות, ומכבדת גם את כללי המשפט הבינלאומי. כללים אלו נהוגים ומוכרים על ידי כל מדינות העולם, להבדיל מהמשפט הבינלאומי הפומבי, אשר מסתמך רק על קבלה מרצון של אמנות בין לאומיות. עם זאת, על מנת לחוקק כללים חדשים בתחום המשפט הבינלאומי בישראל, יש לעבור תהליך נוסף של חקיקה.
המשפט הישראלי עד שנת 1917
המשפט הישראלי בעת המודרנית ידע מספר שינויים ותהפוכות, בהתאם לשולטים השונים במדינה. עד לשנת 1917, האימפריה העות'מאנית שלטה בשטחה של ארץ ישראל, ויחד איתה הונהג המשפט שהיה נהוג באימפריה. ארץ ישראל כמובן ידעה שליטים וריבונים רבים עוד לפני התקופה העות'מאנית, אך לשיטות משפט קדומות יותר לא נותר זכר בשיטת המשפט הישראלית. המשפט העות'מאני נחשב לשיטה מקיפה ובעלת סממנים מודרניים, אך במובנים רבים היא מפגרת אחר שיטות משפט מתקדמות. במהלך לימודי משפטים נסקרת ההשפעה של שיטת המשפט העות'מאנית על השיטה המשפטית הנהוגה כיום, ובכלל זה הסדרים דוגמת סיווג הקרקעות. תחומים נוספים אשר שרדו את כל גלגולי החקיקה הם סעיפים אשר עוסקים בשאלות ראייתיות מתחום הדין האזרחי, דוגמת עסקאות אשר יש להוכיח באמצעות מסמך בכתב, ומעמדה של טענה בעל פה מול מסמך בכתב.
המשפט הישראלי לאחר מלחמת העולם הראשונה
לאחר מלחמת העולם הראשונה, נכנס המנדט הבריטי לתוקף על ארץ ישראל, ובשנת 1922 נחקק חוק אשר קבע כי החוקים העות'מאניים ימשיכו להיות תקפים, תוך התאמה לתנאי הארץ ולתושבים בה. עם זאת, אותו חוק אפשר לשפוט בהתאם למשפט המקובל ודיני היושר האנגליים, במידה וישנם מקרים אשר אינם מוסדרים בחקיקה הטורקית. תוך זמן קצר ענפים שלמים של המשפט עברו להשתמש בהסדרים המשפטיים האנגליים המתקדמים, כאשר במקביל הנציב הבריטי העליון חוקק פקודות חדשות, אשר הסדירו תחומים נוספים של המשפט האזרחי.
המשפט הישראלי לאחר הקמת מדינת ישראל
לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, נוצר צורך חדש להסדרת שיטת משפט ישראלית. עם סיומו של המנדט הבריטי הוקמה מועצת העם, אשר היוותה את התשתית להקמה של גוף שלטוני, ולא נבחרה כי אם מונתה בהסכמה משותפת של הוועד הלאומי והסוכנות היהודית. עם הכרזה של מועצת העם על הקמת המדינה, נוצרה ישות משפטית חדשה אשר לא הייתה קשורה לשלטון הבריטי אשר קדם לה. בכדי שתהיה למדינת ישראל הצעירה שיטת משפט מחייבת, פורסם מנשר אימץ בכללותו את המשפט הבריטי, תוך יצירתה של הרשות המחוקקת אשר תוכל להכניס שינויים במשפט זה. מאז ועד היום הכנסת חוקקה חוקים רבים אשר החליפו את החקיקה הבריטית, ונוסף על כך ישנם תחומים רבים אשר מהווים חקיקה ישראלית מקורית ועצמאית.
השפעת המשפט היהודי
היות ומדינת ישראל היא לא רק דמוקרטית, אלא גם יהודית, הרי ששיטת המשפט שואבת רבות מהמשפט העברי בעל מסורת שיפוטית של אלפי שנים. שיטת המשפט העברית מורכבת ומשוכללת, וכוללים הסדרים אשר מקיפים ומסדירים את כל תחומי המשפט. המשפט העברי נהוג בשני תחומים במשפט הישראלי, והם תחום המעמד האישי, וההסתמכות של בתי המשפט על המשפט העברי, בהתאם לחוק יסודות המשפט.
חוקי היסוד במדינת ישראל
חשוב לציין שבמדינת ישראל אין חוקה, אך ישנם מספר חוקי יסוד אשר מקבעים את זכויות האדם בישראל מבחינה חוקתית. זכויות יסוד אלו, דוגמת חוק יסוד חופש העיסוק, וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הינם בעלות מעמד חוקתי על חוקי, אשר לא ניתן לשנותו בדרכים רגילות, וחקיקה רגילה איננה יכולה לפגוע בזכויות אדם מוגנות, אלא אם מתקיימות הדרישות הקבועות בחוקי היסוד.
אם אתם מתעניינים בלימודי משפטים, ודאי תשמחו לקרוא גם על הליך ההסמכה של עורכי הדין, אפשרויות העבודה לבוגרי התואר במשפטים, וכמובן - איפה כדאי ללמוד משפטים - במכללה או באוניברסיטה?
